מיגרנה: כל מה שצריך וכדאי לדעת

תוכן עניינים

כאב ראש – זו כנראה התלונה השכיחה ביותר בקרב ילדים, בני נוער, בוגרים ומבוגרים. כולנו חווינו כאב ראש, וסביר להניח שעוד נחווה אותו בעתיד, כחלק מהסטטיסטיקה. על פי הנתונים הרפואיים, מדי יום סובלים בישראל מכאב ראש כ-15 אלף בני אדם. במרבית המקרים, כאב ראש אינו תסמין המעיד על תופעה מסוכנת או על מחלה קשה.  

לא שאנחנו מזלזלים בסבל שכאב ראש עלול לגרום, חלילה, אלא שכדאי שנעשה קצת סדר: כאב ראש איננו מיגרנה, ומיגרנה היא לא רק כאב ראש.

מהי מיגרנה ובמה מיגרנה שונה מכאב ראש?

מיגרנה מתוארת במרבית המקרים ככאב פועם, חריף ומייסר, בצד אחד של הראש. עם זאת, האגודה הבינלאומית לכאב ראש מאבחנת מיגרנה על פי עוצמת הכאב, מספר הפעמים שהכאב התרחש (5 פעמים לפחות ) וכמה זמן הוא נמשך (בין 4 שעות ל- 72 שעות).

הבדל נוסף בין כאב ראש למיגרנה קשור לכך שמיגרנה מוגדרת כהתקף המלווה בתסמינים נוספים, בהם:

  • בחילה ו/או הקאה
  • רגישות לאור
  • רגישות לקול
  • אאורה

כאב ראש, לעומת זאת – למרות שמדובר בכאב שיכול לחזור על עצמו – איננו מוגדר כהתקף אלא כמצב שלרוב קשור לעומס, מתח (סטרס), חוסר שינה ועוד. כמו כן, כאב ראש עלול להוות תסמין של בעיה רפואית אחרת, קלה כחמורה, כמו התייבשות או מחלת חום. סיבה נפוצה נוספת לכאבי ראש היא שימוש יתר בתרופות.   

הידעת?

 

מיגרנה נחשבת למחלה עתיקת יומין, שנקראת ביוונית Hemikrania ושתורגמה לאנגלית ולצרפתית כ-Migraine. פירוש המילה היוונית הוא "חצי ראש". 

מה גורם להתקף מיגרנה?

העדויות המחקריות בשנים האחרונות מצביעות על מעורבות של גורמים גנטיים וסביבתיים גם יחד, בשילוב עם אורח חיים.  

אחת הנחות היסוד הרפואיות כיום היא שמיגרנה מתרחשת בגלל שינויים בזרימת הדם במוח הגורמים לעצבים מסוימים לשדר אותות כאב שאינם תקינים. אותם אותות שאינם תקינים גורמים לשחרור של מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטרים), ואלה מעוררים מצב דלקתי (לא זיהומי) בכלי הדם במוח. המצב הדלקתי הוא שמחולל את הופעתו של כאב הראש המתרחש ביחד עם התסמינים השונים הנלווים למיגרנה.

אלא שעדיין לא לגמרי ברור מה הגורם לחוסר איזון הכימיקלים במוח או לסיבה בגינה מתרחשים שינויים בזרימת הדם.

מבחינה גנטית, זוהו גנים שונים בעלי וריאציות שונות שאחראים בדרגות שונות על הופעתה של  מיגרנה. מרבית הגנים פעילים בסביבת השרירים המקיפים את כלי דם במוח, חלקם אף אחראים על וויסות זרימת הדם, ולכן שולטים בהתרחבות ובהיצרות של כלי הדם.

מחקרים נוספים מתרכזים כיום במוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטרים) כמו דופמין וסרוטונין. ההנחה היא כי רמה נמוכה של סרוטונין גורמת להתכווצות ולהיצרות של כלי דם באזורים מסוימים במוח, הגורמות לתסמינים הנלווים להתקף מיגרנה, ולאחר מכן, כשכלי הדם מתרחבים – מופיע כאב הראש. כעדות למחקרים אלה, ישנן כיום תרופות לטיפול במיגרנה הפועלות על קולטני סרוטונין במוח.

השערה מדעית נוספת קושרת מיגרנה לשינויים הורמונליים, בפרט עבור אותן נשים החוות התקף מיגרנה סמוך להופעת הווסת החודשית. כמו כן, ידוע כי תדירות התקפי המיגרנה וחומרתם יכולים להשתנות במהלך ההריון ולאחר גיל המעבר והפסקת הווסת, כלומר בתקופות בהן מתחוללים שינויים הורמונליים משמעותיים. הקשר ההורמונלי עשוי להסביר את השכיחות הגבוהה של מיגרנה בקרב נשים לעומת גברים.

בכל הנוגע לגורמים סביבתיים, כפי הנראה גם לאלה יש תפקיד משמעותי בהתרחשות של התקף מיגרנה. ישנם מספר גורמים מוכרים (טריגרים), אך אלה אינם שווים לכולם ומשתנים מאדם לאדם. בין הגורמים:

  • לחץ
  • שינויים הורמונליים (אצל נשים)
  • אור בהיר ועוצמתי
  • אור מהבהב או מרצד
  • רעש חזק
  • ריח עז
  • נטילה של תרופות מסוימות, בהן גלולות נגד הריון ותרופות ממשפחת מרחיבי כלי דם
  • שינוי בדפוסי השינה (עודף שינה או חוסר שינה)
  • שינויים פתאומיים במזג האוויר
  • מאמץ יתר ( כגון פעילות גופנית מאומצת)
  • טבק
  • שינוי בצריכת קפאין (עודף או חוסר קפאין)
  • דילוג על ארוחות
  • מזונות מסוימים או רכיבים תזונתיים שונים, בהם: אלכוהול, שוקולד, גבינות קשות, מונוסודיום גלוטמט (MSG), אספרטיים (ממתיק מלאכותי), שמרים, בשר מעובד, סוגים שונים של פירות טריים ויבשים, מזון משומר, משקאות תוססים ועוד.

הידעת?

 

נטילת תרופות לשיכוך כאבים, בהן תרופות הנמכרות ללא מרשם רופא, כעשרה ימים בחודש או יותר, במשך שלושה חודשים או במינונים גבוהים יותר, עלולה לגרום לכך שהתרופות מפסיקות להשפיע. כאשר התרופות אינן מקלות את הכאב אך ממשיכים ליטול אותן, הן יכולות דווקא להשרות כאב ולגרום למעגל קסמים מחזורי.

כיצד מתרחש התקף מיגרנה?

ישנם ארבעה שלבים שונים בהתקף מיגרנה, אך לא כל אחד חווה את כל השלבים בכל התקף:

  1. פרו-דרום (Prodrome) 

    זהו שלב מקדים לכאב הראש, שיכול להתרחש מספר שעות, ולעתים אף ימים (עד 48 שעות), לפני הופעת הכאב עם או בלי שאר התסמינים. התופעות שעלולות להקדים את כאב הראש הן רבות, בהן: עצבנות, דיכאון, אופוריה, השתנה מוגברת, תשישות, תשוקה למזונות מסוימים, רגישות לריח, נוקשות בצוואר, פיהוק מרובה ועוד.

  2. אאורה (Aura) 

    שנקראת בעברית גם הילה. בשלב הזה החולים סובלים מתופעות תחושתיות, בעיקר כאלו הקשורות לראייה, כגון: הבזקי אור, הופעת נקודות שחורות בשדה הראייה וטשטוש. אאורה יכולה להתבטא גם בנימלול ועקצוץ, ובהפרעות דיבור.

  3. כאב ראש 

    זהו כאב פועם שלרוב מורגש רק בצד אחד של הראש ומתגבר בהדרגה, בדרך כלל בהשראת פעילות גופנית או אפילו תנועה קלה בעקבות שיעול או עיטוש. הכאב מלווה בתסמינים שהוזכרו – בחילה, הקאה או רגישות מוגברת לאור ו/או לקול לעתים בתוספת סחרחורת.

  4. פוסט-דרום (Postdrome) 

    שלב זה, המכונה גם "החלמה" והוא מתאפיין בהיעלמות של כאב הראש החריף, בצורה הדרגתית בדרך כלל, כשההיעלמות מלווה בתסמינים כגון כאב ראש עמום באזור הכאב החריף, תשישות, חולשה, בלבול, תחושת כובד וטשטוש (יש המתארים זאת כ"האנג אובר").

מי נמצא בסיכון למיגרנה?

מיגרנה מתחילה, במרבית המקרים, בגיל ההתבגרות, ומדובר במצב שעלול להימשך כל החיים, כאמור בצורת התקפים. במרבית המקרים, ההתקפים מגיעים לשיא במהלך העשור הרביעי לחיים, ובהמשך יש ירידה הדרגתית בחומרתם ותכיפותם.

על פי הערכות שונות, התקף מיגרנה מתרחש בתדירות כזו או אחרת בקרב כ-12% מהאוכלוסייה בעולם. התקפי מיגרנה שכיחים פי שלושה בקרב נשים מאשר אצל גברים. אצל נשים, ההתקף הראשון מופיע, בדרך כלל, לפני או זמן קצר לאחר הופעת הווסת. במהלך ההיריון או בגיל המעבר, דפוס ההתקפים ותדירותם עשוי להשתנות. נשים אשר סובלות מהתקפי מיגרנה בימי המחזור החודשי יסבלו, ככל הנראה, מהתקפים ותסמינים קלים יותר לאחר גיל המעבר.

כיום ישנן עדויות מחקריות לגבי גורמים גנטיים למיגרנה. מרבית הסובלים ממיגרנה מדווחים על בני משפחה נוספים הסובלים מכך.

כמו כן, על פי המידע הרפואי הסובלים ממיגרנה נוטים לסבול ממצבים רפואיים נוספים, כמו דיכאון, חרדה, הפרעה דו קוטבית, הפרעות שינה ואפילפסיה.

לאחר שאובחנת כחולה מיגרנה,  מתי כדאי לפנות לרופא?

  • כשסובלים מכאב ראש חמור בפעם הראשונה, ובפרט מעל גיל 50
  • כשהתרופות שנוטלים מפסיקות להשפיע
  • כשחל שינוי פתאומי בתסמיני מיגרנה מוכרים
  • אם במהלך התקף מיגרנה מופיעים תסמיני אאורה ((Aura רק בצד אחד של הגוף
  • כאשר חלה עלייה בתדירות התקפי המיגרנה
  • כשכאב הראש הינו משמעותי, ומלווה בתסמינים כגון חום, תחושת חולי או פריחה על העור.

כיצד מאבחנים מיגרנה?

הפנייה הראשונה, בדרך כלל, היא לרופא המשפחה. אם מתעורר חשד שמדובר בהתקפי מיגרנה, רופא המשפחה יפנה בדרך כלל אל נוירולוג המתמחה בכאבי ראש, שיוכל להמשיך את הבדיקות עד לקבלת אבחון או שלילה כי מדובר במיגרנה, על סמך ההיסטוריה המשפחתית, התסמינים ובדיקות גופניות ונוירולוגיות. 

בדיקות גופניות ונוירולוגיות עשויות לכלול תחומים שונים: ראייה, קואורדינציה, רפלקסים, תחושות ועוד. גם זאת, במטרה לשלול סיבות או מחלות נוספות שעלולות לגרום לאותם תסמינים.

בהמשך, ייתכן שהנוירולוג ישלח לסריקתMRI  (תהודה מגנטית) בה נעשה שימוש בשדה מגנטי כדי לשקף את מראה המוח ואת כלי הדם שמצויים בו. בדיקה נוספת היא סריקת סי. טי. ((CT, העושה שימוש בקרינת רנטגן ליצירת תמונות חתך מפורטות של המוח.

סריקות MRI ו-CT ידגימו מצבים שונים במוח וכן ייסייעו לנוירולוג לשלול אבחנות כגון גידולים בחלל המוח, שבץ מוחי, דימום במוח, זיהומים ומצבים אחרים שעלולים להתרחש במערכת העצבים ולהשרות כאבי ראש ותסמינים הדומים להתקף מיגרנה. .

חשוב להדגיש, כי בדיקות אלה אינן נחוצות לאבחנת המיגרנה, אלא רק לשלילת מצבים אחרים, במידה שיש חשד.

כיצד ניתן לסייע באבחון מיגרנה?

אחת ההמלצות החשובות בטיפול במיגרנה היא לנהל "יומן מיגרנה". הן כדי לעקוב אחר השפעותיו של הטיפול תרופתי או טיפול אחר, והן כדי ללמוד לזהות את הטריגרים – אותם גורמים המשפיעים או חשודים כמשפיעים על תחילת התקף מיגרנה. בפרט, משום שאלה, כאמור, שונים מאדם לאדם. ניהול יומן מיגרנה עשוי לסייע להימנע מהם. 

כמו כן, רבים מדווחים על דפוס חוזר של התקף מיגרנה, והמידע הזה עשוי לסייע לרופא באבחון וכן עשוי לסייע לזהות מוקדם התחלה של התקף.

כדאי לציין ביומן:

  • האם ניתן לציין גורם כלשהו שלאחריו צפוי התקף
  • האם הכאב ממוקם בצד אחד של הראש ובאיזה צד
  • האם ההתקף מתאפיין בכאב בינוני או חזק מאד
  • האם וכיצד הכאב מפריע בפעילות היומיומית
  • האם הכאב מוחמר בעקבות פעילות גופנית
  • מהם התסמינים המתלווים להתקף, כגון בחילה, הקאה, רגישות לאור, רגישות לקול

כיצד מטפלים במיגרנה?

לטיפול התרופתי במיגרנה ישנן שתי מטרות עיקריות:

  • הקלת תסמינים בעת התקף מיגרנה
  • מניעת התקף מיגרנה נוסף

תרופות להקלת תסמינים

להקלת תסמינים יומלץ על שימוש במשככי כאבים, בתרופות ללא מרשם רופא, ובתרופות שניתן לרכוש במרשם רופא. השימוש במשככי כאבים נחשב ליעיל כשהתרופה נלקחת עם הופעת התסמינים הראשונים. משככי כאבים ללא מרשם או במרשם. ישנן תרופות המכילות בנוסף לחומר הפעיל גם קפאין. 

תרופות נוספות הן תרופות ממשפחת הטריפטנים. אלה תרופות במרשם רופא, שחוסמות את מסלול הכאב במוח ופועלות על קולטני סרוטונין, מסייעות בכיווץ כלי דם ומונעות את התרחבותם. 

תרופות נוספות שניתן לקחת, אשר חלקן דורשות מרשם רופא, הן תרופות נוגדות בחילה, המיועדות לאנשים הסובלים מבחילה כחלק מן התסמינים הנלווים. ההמלצה היא ליטול תרופות אלה מיד עם הופעת התסמינים.

תרופות למניעת התקפי מיגרנה

תרופות מסוג זה יש ליטול באופן קבוע, בדרך כלל מדי יום, כדי להפחית את תדירות התקפי המיגרנה ואת חומרתם.

בין התרופות המניעתיות נכללים סוגים שונים של תרופות, בהם תרופות מסוג חוסמי בטא, תרופות הניתנות נגד אפילפסיה (מונעות כפיון, נוגדות פרכוסים), תרופות מסוג נוגדי סרוטונין ותרופות מסוג נוגדנים מונוקלונליים הקשורים לגן קלציטונין (חוסמי CGRP) הניתנות בזריקה פעם בחודש.

תרופות אלה מיועדות בעיקר למי שניסו שיטות ותרופות שונות בעבר, אך עדיין סובלים מהתקפי מיגרנה, למי שחווים התקפים רבים בכל חודש (מעל 4), ומי שחווים שני התקפי מיגרנה קשים במיוחד בחודש, לפחות או כשהתסמינים הינם משמעותיים.

זריקות רעלן מרפה שרירים

הזרקות מרפה שרירים לראש, לצוואר ולפנים (ובפרט למצח) הוכחו כיעילות למניעה במטופלים עם מיגרנה, במקרים מסוימים. חשוב להדגיש כי מדובר בטיפול המביא להקלה זמנית בלבד, שכן יש לחזור על ההזרקות אחת ל-3 חודשים.

טיפולים לא תרופתיים במיגרנה

לתרופות, כידוע, ישנן תופעות לוואי שלעתים אין דרך להימנע מהן. תרופות מניעתיות שונות המשמשות כטיפולים למיגרנה מיועדות, למעשה, לטיפול במחלות אחרות, כמו תרופות המיועדות לאפילפסיה, תרופות מסוג חוסמי בטא שהן למעשה תרופות לטיפול ולמניעת מחלות לב.

לא תמיד ניתן להשתמש באותן התרופות, בגלל תופעות לוואי ידועות, או בגלל התנגשות עם תרופות נוספות שיש ליטול. לנטילת תרופות בתדירות גובהה אף עלולה לגרום להגברת תדירות כאבי הראש ולהחמרתם. על כן, רבים מחפשים פתרונות שאינם תרופתיים, ובהתאם לכך בעשור האחרון פותחו מספר שיטות חדשות, בהן:

גירוי חשמלי (נוירומודולציה)

נוירומודולציה היא ויסות עצבי המבוצע בעזרת גלים חשמליים שמגרים את המוח. טיפול במיגרנה באמצעות נוירומודולציה מהווה אפשרות טיפולית למי שמעדיפים מסיבות שונות להקל התקף מיגרנה ותסמיני מיגרנה ללא שימוש בתרופות. 

Nerivio הוא מכשיר חדש המולבש על הזרוע וניתן במרשם. זהו מכשיר אלקטרוני אלחוטי הגורם לנוירומודולציה חשמלית מרוחקת (Remote Electrical Neuromodulation‏ – REN), ומגרה את העצבים הפריפריים בחלק העליון של הזרוע לצורך יצירת מיסוך כאב (Conditioned Pain Modulation‏ – CPM) – מנגנון אנדוגני של שיכוך כאבים שבו גירוי מותנה מדכא כאב באזורים מרוחקים בגוף.

ביופידבק

שיטת הביופידבק (משוב של הגוף) נחשבת כשיטה לא תרופתית לטיפול במיגוון בעיות והפרעות, בהן מיגרנה. בשיטת ביופידבק לומדים לרכוש שליטה בתגובות אופייניות למצבי מתח (סטרס) וכאב. הטיפול בביופידבק כרוך בהצמדת חיישנים לקצות האצבעות ומעקב עצמי אחר מדדים שונים המוצגים באמצעים ויזואליים.

דיקור סיני

מספר מחקרים הוכיחו כי שימוש בדיקור סיני (אקופונקטורה) עשוי להועיל לסובלים ממיגרנה. דיקור סיני כרוך בהחדרת מחטים דקיקות ומיוחדות לעור בנקודות מסוימות ומוגדרות. על פי המחקרים, ישנם מטופלים שמרגישים הקלה מסוימת לאחר דיקור. ההמלצה היא לתעד את התקפי המיגרנה ואת הטריגרים שגורמים להם באמצעות "יומן מיגרנה" לפני תחילת הטיפול בדיקור סיני. 

צמחי מרפא, ויטמינים ומינרלים

ישנם מספר תכשירים טבעיים, חלקם אף הוכחו במחקרים ומומלצים על ידי רופאים, המקלים כאבי ראש ותסמינים של מיגרנה ולעתים עשויים גם למנוע התקף מיגרנה או להפחית מחומרתו. בין השאר, מדובר בצמחי מרפא כמו בן-חרצית (Feverfew) וחמאתן .(Butterbur) כך גם לגבי תוספי תזונה שונים כמו ויטמין 2B (ריבופלבין) וקו-אנזים 10 Q.