מיגרנה: מהם התסמינים ומהם שלבי ההתפתחות של התקף מיגרנה?

תוכן עניינים

לעתים קיים בלבול בין מיגרנה וכאבי ראש. הנה דרך שתסייע להבדיל בין שתי התופעות:  מיגרנה היא אכן סוג של כאב ראש, אלא שלא כל כאב ראש הוא מיגרנה, ומיגרנה היא לא רק כאב ראש. זאת משום שלמיגרנה, במרבית המקרים, ישנם תסמינים נלווים אופייניים, והיא מתפתחת בשלבים – על כן מיגרנה מוגדרת כהתקף.   חשוב לציין כי התקפי מיגרנה גורמים לסבל רב, אך אינם נחשבים כמסכני חיים.

 

הידעת? כאבי ראש נחלקים ל-2 קבוצות:

 

הקבוצה הראשונה נקראת כאבי ראש ראשוניים, בהם מיגרנה, כאב ראש תעוקתי וכאב ראש מתחי.  

הקבוצה השנייה נקראת כאבי ראש משניים, שכשמם כן הם: נלווים למחלה או למצב רפואי כגון מתח (סטרס), חוסר שינה, התייבשות, מחלת חום, שימוש יתר בתרופות ועוד.

 

מהם התסמינים הנלווים למיגרנה?

 

 

התקפי מיגרנה יכולים להימשך בין  4 שעות ל-72 שעות (שלוש יממות). ההתקפים, כאמור,  מתפתחים בשלבים, שיתוארו בהמשך. בין הסובלים מהתקפי מיגרנה יש שחווים סימנים מקדימים. אלה יכולים להופיע שעות עד ימים לפני ההתקף עצמו. תסמינים מקדימים נחשבים לשלב הראשון של התקף מיגרנה, אך חשוב להדגיש כי לא כל הסובלים ממיגרנה יעברו את כל השלבים, לא כולם יחוו את אותם תסמינים נלווים ולא אצל כל הסובלים יופיעו תסמינים מקדימים.

התסמינים האופייניים להתקף מיגרנה יכולים להיות מקדימים להתקף, עצמו או להתרחש במהלכו לעיתים קרובות. בהם:

  • בחילה ו/או הקאה
  • רגישות לאור (פוטופוביה)
  • רגישות לצליל (פונופוביה)
  • אאורה

 

ישנם שינויים מקדימים נוספים שיכולים להתרחש לפני התקף מיגרנה, בהם :

 

  • עצירות
  • תנודות במצב הרוח, מדיכאון לאופוריה
  • רעב וצורך מוגבר באוכל ובשתייה
  • נוקשות בצוואר
  • מתן שתן באופן תכוף
  • צורך לפהק לעתים קרובות ותכופות

מהם השלבים של התקף מיגרנה?

 

 

להתקף מיגרנה ישנם ארבעה שלבים, אך כאמור, לא תמיד כל שלבי ההתקף מופיעים והתסמינים הנם שונים ונחווים בצורות שונות:

 

פרו-דרום (Prodrome)

 

 

כך מכנים את השלב המקדים לכאב הראש. זהו שלב שיכול להתרחש מספר שעות, לעתים אף מספר ימים (עד 48 שעות), לפני הופעת כאב הראש. כאמור לעיל, בשלב הפרו-דרום יכולים להופיע תסמינים ושינויים רבים בתחושות ובתופעות. מדובר בתופעות רבות, וכמובן יש שוני ניכר בסוגי התופעות בין הסובלים מהן. מדובר ברשימה ארוכה של תסמינים ושינויים שיכולים להתרחש, בהם: עצבנות, דיכאון, אופוריה, השתנה מוגברת, תשישות, תשוקה למזונות מסוימים, רגישות לריח, נוקשות בצוואר, פיהוק מרובה ועוד. 

 

אאורה (Aura)

 

 

שנקראת בעברית גם הילה. אאורה היא אחת מהתופעות המוכרות והמדוברות ביותר בהקשר של מיגרנה, והיא מאופיינת כשלב השני של ההתקף. כשליש מהסובלים ממיגרנה חווים את שלב זה. בשלב הזה החולים סובלים מתופעות הקשורות בעיקר לראייה, כגון: הבזקי אור, הופעת נקודות שחורות או בהירות בשדה הראייה, אך יש בשלב זה גם תופעות שאינן קשורות לראייה כגון נימלול ועקצוץ והפרעות דיבור.

 

כאב ראש

 

 

זהו השלב השלישי. מדובר בכאב פועם ומייסר בצד אחד של הראש שעלול למנוע כל פעילות. רבים מהסובלים מכאב ראש מיגרנוטי מוצאים כי שהייה בחדר שקט וחשוך מקלה את הסבל. כאב ראש מיגרנוטי מתרחש רק בצד אחד של הראש והוא מתגבר בהדרגה. רבים מדווחים כי התגברות כאב הראש מתרחשת בגלל תזוזה או תנועה קלה, כגון עיטוש או שיעול. כאב הראש מלווה בבחילה, הקאה, או רגישות מוגברת לאור (פוטופוביה) או לקול , לעתים בתוספת סחרחורת.

 

פוסט-דרום (Postdrome)

 

 

זהו השלב הרביעי המכונה גם "החלמה". שלב זה מתאפיין בהיעלמות של כאב הראש החריף בצורה הדרגתית, בדרך כלל. היעלמות הכאב מלווה בתסמינים כגון כאב ראש עמום באזור בו הורגש הכאב החריף, ובתופעות מיגרנה נוספות כגון תשישות, חולשה, בלבול, תחושת כובד וטישטוש (יש המתארים זאת כ"האנג אובר").

 

מהי אאורה ומדוע התופעה מתרחשת?

 

 

אאורה היא אחד התסמינים (והשלבים) הבולטים והמדוברים ביותר של מיגרנה, אולם לא כל הסובלים חווים את השלב הזה בהתקף. אאורה איננה מצב מסכן חיים אבל אם התופעה מתרחשת, ובפרט בפעם הראשונה, היא עלולה להיות מבהילה וכדאי מאד לקבל ייעוץ רפואי כדי לשלול מצבים חמורים שעלולים לגרום לה, מלבד מיגרנה.

אאורה היא תסמין חזותי, בדרך כלל, אבל משייכים לתופעה גם תסמינים נוספים.

על פי ההגדרה של האגודה הבינלאומית לכאבי ראש (IHS), אאורה היא תסמין נוירולוגי ממוקד, כלומר תסמין ממקור עצבי, המופיע לפני או בזמן מיגרנה, שמתפתח בהדרגה במשך 5 עד 20 דקות ונמשך פחות משעה.

התיאורים השכיחים לאאורה הם הבהוב, הבזק או נצנוץ של אור. יש המבחינים במהלך ההתקף בקווים משוננים ומזגזגים, נקודות בהירות או שחורות, מראות מעוותים (תסמונת אליס בארץ הפלאות), ראייה מטושטשת או מעורפלת, כתמים עיוורים, אובדן ראייה חלקי (וזמני) וכדומה.

תופעות חושיות נוספות לאאורה, שאינן חזותיות, הן חולשה בגפיים, חוסר תחושה או עקצוץ בצד אחד של הפנים או של הגוף, נוקשות בצוואר, חוסר איזון, סחרחורת, הפרעות שמיעה, צלצול (טינטון) באוזניים, קושי לדבר, בחילה והקאה, ועוד.  

 

מהי רגישות לאור (פוטופוביה) ומדוע היא מתרחשת?

 

 

רגישות לאור (פוטופוביה) היא תופעה עצבית המתרחשת בעיניים וקשורה לעצב הראייה. זו איננה מחלה או מצב רפואי, אלא מדובר בתסמין של בעיה אחרת, כגון מיגרנה, דלקת קרום המוח, וגידול במוח.

בלועזית רגישות לאור נקראת פוטופוביה (Photophobia). הפירוש המילולי לפוטופוביה הוא "פחד מאור" (פוטו = אור, פוביה = פחד או חרדה), אבל למעשה מדובר בתופעה שמתבטאת כרגישות גבוהה לאור, חוסר נוחות או אפילו כאב שמקורו יכול להיות שמש או תאורה מלאכותית. כמו כן, פוטופוביה עלולה להיגרם מחשיפה לאורכי גל מסוימים של אור, כגון אלה הנפלטים ממסכי מחשב.  

כ-80% מקרב הסובלים ממיגרנה חווים פוטופוביה כחלק משלבי התקף מיגרנה, אך ישנם סוגים נוספים של כאבי ראש שיכולים לגרום לפוטופוביה. כמו כן, ישנן מספר מחלות עיניים שיכולות לגרום לפוטופוביה, בהן: יובש בעיניים, דלקות עיניים, קטרקט, נזק ללחמית או לרשתית ועוד.

 

מהם גורמי הסיכון והסיבוכים של מיגרנה?  

 

 

התקפי מיגרנה שכיחים בקרב מי שיש להם היסטוריה משפחתית של מיגרנה. כמו כן, התקפי מיגרנה שכיחים יותר בקרב נשים, לעומת גברים. 

על אף שהסיבות להתקפי מיגרנה עדיין אינן מובנות לחלוטין, התיאוריה המקובלת היא שההתקף מתרחש כמעין גל עצבי (חשמלי) המתפשט על פני המוח וגורם להפרשה של מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטרים) שמרחיבים ומכווצים את כלי הדם ו וגורמים לתהליך דלקתי, לכאב ולתסמינים נוספים.

ישנם מספר גורמים מוכרים (טריגרים), שנחשבים כמעוררי מיגרנה, אך אלה משתנים מאדם לאדם. בין הגורמים:

  • לחץ
  • שינויים הורמונליים (אצל נשים)
  • אור בהיר ועוצמתי
  • אור מהבהב או מרצד
  • רעש חזק
  • ריח עז
  • נטילה של תרופות מסוימות, בהן גלולות נגד הריון ותרופות ממשפחת מרחיבי כלי דם
  • שינוי בדפוסי השינה (עודף שינה או חוסר שינה)
  • שינויים פתאומיים במזג האוויר
  • מאמץ יתר (כגון פעילות גופנית מאומצת)
  • עישון
  • שינוי בצריכת קפאין (עודף או חוסר קפאין)
  • דילוג על ארוחות
  • מזונות מסוימים או רכיבים תזונתיים שונים, בהם: אלכוהול, שוקולד, גבינות קשות (צהובות), מונוסודיום גלוטמט (MSG), אספרטיים (ממתיק מלאכותי), שמרים, בשר ועוד.