מיגרנות: הגורם ההורמונלי

תוכן עניינים

מיגרנה נחשבת לתופעה הפוגעת בעיקר בנשים: על פי הערכות שונות התקפי מיגרנה שכיחים פי שלושה בקרב נשים לעומת גברים. במקרים רבים ההתקף הראשון מופיע לפני או זמן קצר לאחר הופעת הווסת. במהלך ההיריון או בגיל המעבר דפוס ההתקפים ותדירותם עשוי להשתנות.גם השימוש באמצעי מניעה הורמונליים (גלולות למניעת הריון וכדומה) או בתרופות הורמונליות בגיל המעבר Hormone replacement therapy – HRT)) משפיע על התקפי מיגרנה. מיגרנה הורמונלית הוא שמה של התופעה, שמתבסס על ההשערה הרפואית כי התקפי מיגרנה מתפתחים בימים שלפני תחילת הווסת ובמהלכה בגלל הירידה בהפרשת ההורמון אסטרוגן. כידוע ההורמונים הנשיים, אסטרוגן ופרוגסטרון, הם שמווסתים את מחזור החודשי, רמתם משתנה במהלך שנות הפוריות, במהלך ההריון ובגיל המעבר. כפי הנראה, יש להורמונים השפעה על הפרשת חומרים שונים במוח, חלקם קשורים לכאבי ראש.

הקשר בין מיגרנה הורמונלית למחזור החודשי

  נשים רבות מדווחות על דפוס קבוע: הופעת התקף מיגרנה בסמוך להופעת הווסת ובמהלכה. סוג זה של התקפי מיגרנה מכונים "מיגרנה של הווסת" ועל פי עדויות של נשים התקפים אלו עלולים להיות קשים במיוחד. במקרים רבים התקף של מיגרנה הורמונלי מתרחש ללא הופעת אאורה ובמקרים רבים מתרחש בשלושת הימים הראשונים של הווסת. ישנן נשים שסובלות מהתקפי מיגרנה גם במועדים אחרים לאורך שנות הפוריות, אבל ישנן רבות הסובלות מהתקפי מיגרנה רק בימים הקשורים לווסת. על פי מרבית המחקרים הקיימים, בהשוואה למיגרנה בזמנים אחרים של המחזור החודשי, התקפי מיגרנה הקשורים לווסת נמשכים זמן רב יותר, חמורים יותר, ומגיבים פחות לטיפול התרופתי. בחלק מן המקרים להתקפי המיגרנה נלווים תסמינים מוכרים נוספים, כגון בחילות והקאות. כמו כן, חוקרים מדגישים כי נמצא קשר בין סבל מהתקפי מיגרנה לפני הווסת לבין תופעות נוספות המיוחסות לתסמונת הקדם ויסתית (PMS)

הקשר בין מיגרנה להריון

  מחקרים אפידמיולוגיים מוכיחים כי במהלך ההריון התקפי המיגרנה שוככים באופן משמעותי, בקרב נשים הסובלות ממיגרנה, אך ניכר מהעדויות כי אם לא חל שינוי בדפוס התקפי המיגרנה במהלך השליש הראשון להריון, ההתקפים עלולים להימשך לאורך כל ההיריון. חשוב להדגיש כי מדובר במספר קטן של נשים הרות, החוות החמרה במיגרנה שלהן ורק מעטות חוות התקפי מיגרנה לראשונה במהלך ההריון. כמו כן, כמעט כל הנשים מדווחות על חזרה של התקפי מיגרנה לאחר הלידה. חשוב לציין בהקשר הזה, כי נשים הסובלות ממיגרנה נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח יתר לחץ דם בהיריון, רעלת הריון וסיבוכים נוספים. על כן, אחת ההמלצות הרפואיות היא להתייחס לנשים הסובלות מהתקפי מיגרנה כבעלות סיכון פוטנציאלי ולהשגיח עליהן בקפידה במסגרת מעקב ההריון.

הקשר בין מיגרנה ובין גיל המעבר

  גיל המעבר, כידוע, מתרחש עם הפסקת פעילותן של השחלות בייצור ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון. על כן, עם הפסקת הווסת והמחזור החודשי נשים מסוימות עשויות לחוות החמרה בהתקפי המיגרנה, אך בדרך כלל, לאחר גיל המעבר מרבית הנשים מפסיקות לסבול מהתקפי מיגרנה. במחקרים התגלה כי אצל נשים שחוות את גיל המעבר באופן טבעי והדרגתי – כלומר, לא בגלל הוצאה של השחלות בתהליך ניתוחי (כירורגי) כלשהו – נמצאות בשכיחות נמוכה יותר של מיגרנה בהשוואה לנשים שאצלן החל גיל המעבר באופן מידי, בגלל התערבות כירורגית.

הקשר בין מיגרנה ותרופות המכילות הורמונים

 

גלולות למניעת הריון

מתברר שיש קשר בין הופעת התקפי מיגרנה לסוג הגלולות למניעת הריון הראשונות שנשים לוקחות.  גלולות למניעת הריון משולבות, שמכילות אסטרוגן ופרוגסטרון גם יחד, עלולות להיות הסיבה בגללה מיגרנה מופיעה לראשונה, בקרב נשים שעד תחילת נטילת הגלולות לא סבלו מכך. כמו כן, גלולות משלובות עלולות להחמיר או לשנות את הדפוס של התקפי המיגרנה הקיימים והמוכרים, למשל מהתקפים עם אאורה, להתקפים ללא הופעה של אאורה. הבשורות הטובות הן, כי ישנן נשים שאצלן חומרת ותדירות התקפי המיגרנה פחתה בעקבות השימוש בגלולות למניעת הריון. השימוש או מעבר לשימוש באמצעי מניעה המכילים פרוגסטרון בלבד, לעומת זאת, עשוי להפחית את מספר התקפי המיגרנה, להקל על תסמינים, כגון אאורה, אצל נשים שסבלו מכך בעקבות נטילה של גלולות משולבות.

תרופות הורמונליות לגיל המעבר

  באופן כללי, מרבית הנשים הסובלות ממיגרנה מדווחות על שיפור או היעלמות מוחלטת של התקפי מיגרנה בגיל המעבר. רק מעטות מבין הנשים שסבלו מן ההתקפים במהלך חייהן מדווחות על החמרה או על היעדר שינוי בדפוס או בחומרת המיגרנה, עם הירידה בייצור והפרשת אסטרוגן מן השחלות. עם זאת, חשוב להדגיש כי נטילה של תרופות הורמונליות המיועדות להקלה על תסמיני גיל המעבר Hormone replacement therapy – HRT)) קשורה לסיכון מוגבר להתקפי מיגרנה.  כמו כן, שימוש בתרופות הורמונליות לגיל המעבר עלולות לעורר התקפי מיגרנה אצל נשים שלא סבלו מהם בעבר.

איך מזהים מיגרנה הורמונלית?

  כשמדובר במיגרנה, באופן כללי, אחת ההמלצות החשובות היא לדעת לזהות טריגרים שעלולים לעורר התקף מיגרנה. על כן, רבים מבין הסובלים ממיגרנה מתבקשים לנהל יומן מעקב כדי להכיר את הטריגרים, לדעת להימנע מהם, ככל שניתן, ולנסות לזהות ולדווח על דפוס חוזר של התקף מיגרנה. ניהול "יומן מיגרנה" מסייע גם לרופאים לעקוב אחר השפעותיו של הטיפול התרופתי או של טיפול אחר. כמו כן, ניהול יומן מיגרנה מסייע להבחין אם דפוס כאבי הראש משתנה, או להבחין בטריגרים חדשים. ניהול יומן מיגרנה מומלץ גם למי שחושדות או סבורות כי הן סובלות ממיגרנה הורמונלית, ובפרט מהתקפי מיגרנה בסמוך לווסת, ועשוי להצביע על השלב במחזור בו המיגרנה מתעוררת.

איך מטפלים במיגרנה הורמונלית?

  לטיפול התרופתי במיגרנה בכלל, לא רק במיגרנה הורמונלית, ישנן שתי מטרות עיקריות:
  • הקלת התסמינים והכאבים בזמן ההתקף
  • מניעה של התקף או התקפים נוספים.
להקלה על תסמינים וכאבים בזמן התקף נהוג להציע להשתמש בתרופות לשיכוך כאבים ללא מרשם, או תרופות מרשם הנקראות טריפטנים. במרבית המקרים התרופות יעילות כשנוטלים אותן סמוך ככל שניתן להופעת הכאב. המלצה נוספת היא להשתמש בתרופות נוגדות בחילה, אם בחילה היא אחד התסמינים השגרתיים במהלך ההתקף. גם תרופות אלה מומלץ ליטול מיד עם הופעת הבחילה, לבד או עם תסמינים נוספים. למניעת התקפי מיגרנה ישנם מספר סוגים של תרופות, מרביתן תרופות המיועדות למחלות אחרות שנמצאו יעילות למניעת התקפי מיגרנה. כדי להפחית את תדירות התקפי המיגרנה ואת חומרתם יש ליטול תרופות אלה באופן קבוע, מדי יום. בין התרופות הנרשמות למניעת מיגרנה: תרופות להורדת לחץ דם, נוגדי אפילפסיה, חוסמי CGRP  (תרופות הניתנות בהזרקה).

מה  עוד עוזר למיגרנה?

  מלבד תרופות, להן יש כידוע תופעות לוואי, ישנם גורמים ושיטות מוכחות המסייעים בהתמודדות עם מיגרנה ובניסיון למנוע התקפים. בהם: שינוי תזונתי, שינוי התנהגותי, הפסקת עישון,  פעילות גופנית מתונה, הקפדה על שעות שינה, הימנעות מאלכוהול ועוד. ישנם טיפולים נוספים שהוכחו במחקרים ושאינם תרופתיים, בהם: גירוי חשמלי (נוירומודולציה),  רפואה משלימה (דיקור סיני, ביופידבק ועוד)  , שימוש בצמחי מרפא שונים ובמינרלים וכדומה.     

שימוש או הימנעות משימוש בתרופות הורמונליות

 

גלולות למניעת הריון

לסובלות ממיגרנה הורמונלית רופא הנשים ידע להתאים את התרופה המתאימה.

תרופות הורמונליות לגיל המעבר

טיפול הורמונלי חליפי (HRT) ניתן במרבית המקרים כדי להתגבר על תופעות גיל המעבר, ובפרט על גלי חום והזעות. רופא הנשים ידע להתאים את התרופה המתאימה לנשים הסובלות ממיגרנה.